כח ההמתנה ב

סוד ההמתנה ובאמת החיפוש והמאמץ עד שיזכה לעבוד אותו יתברך כראוי הוא ארוך וכואב וקשה להימלט מכך שבתוך החיפוש לא יאבד עוד יותר.. ואף אם נדמה שנאבד חס ושלום בכל פעם יותר אף על פי כן יעשה את שלו ויחפש יותר ואף על פי שאינו מוצא כלל צריך להאמין שבוודאי מוצא הרבה על ידי הבקשה והחיפוש לבד כי היגיעה אינה נאבדת כלל כי אין שום רצון טוב שנאבד! וזהו שמובא בגמרא:[1] יגעתי ולא מצאתי אל תאמין יגעתי ומצאתי תאמין וקשה מה הוא לשון תאמין הלא יכולים לראות אם מצא או לא?

אך באמת יכול להיות שיגע הרבה ונדמה לו שעדיין לא מצא כלל ומחמת זה הוא אומר יגעתי ולא מצאתי אף על פי כן אל תאמין לו רק יגעתי ומצאתי תאמין אף על פי שאין בידו מאומה מה שמצא תאמין באמונה שלימה שבוודאי מצא הרבה! כי יש הרבה שאין מראים להם מה שמצא עד הסוף[2]

ובוודאי אנו מאמינים שהכל לטובה כי אי אפשר לתת לו כעת את מה שהוא מבקש ולבינתיים עליו להמשיך ולהתחזק ברצונות טובים וכמו שכותב רבי נתן בעניין איסור ריבית:[3] שעיקר הכח להמתין הוא על ידי שמבטלים כסילות דעתו ומאמינים בבחינת למעלה מהזמן.. כי באמת אין שום זמן כלל.. ועל כן זה המלוה האכזר שאינו רוצה להמתין ודוחק ונוגשֹ את חבירו ולוקח ממנו ריבית שהיא שכר המתנה הוא פוגם מאוד בכל התורה כולה שתלויה בהמתנה! ועל כן אמרו רבותינו:[4] שהלוקח ריבית ככופר בכל התורה כולה!

ומובא בספר "עלים לתרופה"[5] שמכל מה שעבר על רבי נתן נדמה היה לו שאי אפשר לחיות יום אחד ואפילו שעה אחת וזה לשונו: 'אך נתישבתי איך שיהיה אני אנסה את עצמי בכל שעה ואראה בעל עת להסיח דעתי ממה שאני צריך לשכוח וזה העיקר דהיינו להיות שב ואל תעשה על כל פנים ומה שאוכל לחטוף לפעמים איזה טוב מה טוב והעיקר לבלות היום כמה שאוכל בשב ואל תעשה וגם על זה הוכרחתי עוד לצעוק הרבה לה' יתברך.. ומן הסתם בוודאי למדתי כמה שעות בפרט השיעורים הקבועים בתוך כך עבר היום וכן כמה ימים וכן כמה שנים'..

ומובא עוד:

'שעל כן בוודאי הוא צריך להיות זריז גדול בכל יום ויום להתחזק בעבודתו יתברך ככל אשר תמצא ידו לעשות בכחו אך אף על פי כן צריכים להמתין הרבה עד שיזכה שתהיה עבודתו בשלמות כראוי בבחינת הבא להטהר מסייעים לו ואומרים לו המתן.. והכלל שכשאדם רוצה להתקרב לה' יתברך ולשוב בתשובה צריך שיהיה לו אלפים ורבבות עליות וירידות בלי שיעור וצריך שיהיה גיבור חזק לחזק לבבו בכל פעם לבלי להניח את מקומו משום ירידה שבעולם..

והכלל והעיקר הוא ההתחזקות לחזק את עצמו תמיד אף אם הוא כמו שהוא להאמין באמונה שלימה שאין שום ירידה בעולם כי בכל מקום יכולים למצוא את ה' יתברך'[6]

ודע שבעניין ההמתנה ישנו סוד גדול והוא:

שהאור אין סוף אין לנו בו שום השגה כי הוא גבוה מנפש רוח ונשמה ואף על פי שאין השֹכל משיג אותו אף על פי כן המחשבה רודפת אחריו להשיגו ועל ידי הרדיפה אזי השֹכל משיגו קצת בבחינת "מטי ולא מטי" דהיינו: מגיע ולא מגיע - משיג ולא משיג - יודע ולא יודע.. כי באמת אי אפשר להשיג אותו כי הוא למעלה מנפש רוח ונשמה..

וזה נעשה על ידי הרדיפה להשיגו מצד אחד וההמתנה מצד שני שבאמת שניהם אחד! כי על ידי שניהם נמשכת ההשגה הנ"ל שמגיע ולא מגיע..

כי האור המסדר ומיישב את השֹכל שלא יצא חוץ לגבול הוא בחינת ספירת הכתר - וזה הכח הוא כמו מחיצה המפסקת בין המח ובין האור אין סוף כי זה הכח המיישב את הדעת מעכב את המוח מרדיפתו ומרוצתו שלא יאבד ויתבטל לגמרי ח"ו כי אור האין סוף אי אפשר להשיג..

ואכן כתר הוא לשון המתנה כמו שכתוב:[7] 'כתר לי זעיר' - המתן לי מעט.. הרי שכתר עניינו המתנה והכתר - ההמתנה מעכבת את השֹכל כדי ליישב את השֹכל לבל יהרסו לעלות אל ה' למעלה ממדרגתם ועל ידי רדיפת השֹכל אחרי האור אין סוף להשיגו אזי "מכה" השֹכל בדבר שמעכב אותו - "במחיצת ההמתנה" ורק על ידי ההכאה הזו של רדיפת השֹכל אחרי האור במחיצה אזי מעוצמת המכה נעשים כלים רוחניים וניתן להשיג את האור בדרך הנ"ל

וזה שנאמר על יעקב אבינו:[8] 'ויפגע במקום וילן שם' וכו' 'ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי' שדווקא על ידי "הפגיעה" בהמתנה והלינה שם השיג שאכן יש ה' במקום הזה.. נמצא שההמתנה היא דרך קדושה להשיגו יתברך ואינה סתם נחמה ועידוד כי ההמתנה והרדיפה אחריו יתברך שניהם אחד! כנ"ל

וזה מה שאנו אומרים שתכלית הידיעה אשר לא נדע שכשיודע שאינו יודע כלום היא השגה עצומה! להשיג ולא להשיג כאחד! בחינת מטי ולא מטי.. וכשזוכים באמת אזי הידיעה והעדר הידיעה הכל אחד - שהלא נדע הוא בעצמו הידיעה![9]

ואכן כשאמר רבינו תורה זה בערו פניו מאוד עד שכיסה פניו במטפחת ומהצד ראו איך שלהטו פניו כאש להבה ממש[10]

ודע שכשאומרים שאדם רוצה לזכות להגיע לשער החמישים של הקדושה אין הכוונה שיעלה לשער מסוים ומספרו חמישים - מעל שער ארבעים ותשעה אלא השער החמישים הכוונה שהאדם המשיגו מתחיל את ארבעים ותשעה השערים מחדש! ונכנע מחדש להתחיל ממאומה כתינוק שנולד..

ולכן כל אדם בהתאם למדרגתו מרגיש לפעמים שלא פעל דבר בעבודתו ומתעורר מחדש כאילו לא השיג כלום בבחינת:[11] 'כי אבי ואמי עזבוני וה' יאספני' שכביכול זורק את הכל ואומר אפילו שאבי ואמי[12] עזבו אותי כלומר שכעת אינני יודע דבר אינני זוכר דבר בכל זאת אתחיל מחדש! ועל ידי זה נעשה: וה' יאספני! וככל שהוא מתעלה יותר כך הוא עולה שוב למדרגת ענווה חדשה ומרגיש שלא השיג עדיין כלום.. וזה שאמר משה לקב"ה:[13] 'ה' אלקים אתה החׅלות̞ להראות את עבדך' וכו' שעלה משה לענווה חדשה שכביכול רק כעת החל ה' יתברך לדבר איתו לראשונה..

ולעומת הקדושה עומד שער החמישים של הסטרא אחרא בצד ההפוך לגמרי ועניינו שיעלה האדם מגאוה לגאוה במעלות מלכותו ויחייה את עצמו במדרגתו הגבוהה ויעצור ולא יתחיל בכל פעם מחדש..

כי כל עניינו של הסטרא אחרא הוא עצירה שיקבל האדם רגל גאוה ויתרצה במדרגתו ושלא ירצה ללכת מדרגה לדרגה.. ואזי כשהוא נופל הוא מרגיש כאילו נחרב הכל כאילו נשרף הכל.. ה' יצילנו

והנה ישנם ארבעה עולמות: אצילות בריאה יצירה עשיה וכל עולם יש בו עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

ומלכות מסמלת את ההתחלה שיש בכל עולם וכתר מסמל את הסוף והתכלית של כל עולם - את האין סוף.. אבל זה האין סוף הוא רק כלפי ההשגה של זה העולם - אך למעלה מהכתר של זה העולם בעולם החדש שעולים אליו נמצאים שוב בתחתית - במלכות ומתחילים שוב מלמטה!

וזוכים לענווה וביטול שוב - שאינו יודע כלל מעוצם הגילוי שבעולם החדש.. נמצא שלעולם הוא מתעלה מדרגה לדרגה ומעולם לעולם עד עולם! מלמטה למעלה![14]

[1] מגילה ו:

[2] עלים לתרופה עא, ועיין בסיפורי מעשיות במעשה מאבידת בת מלך שכבר בתחילת המעשה רבינו מודיע שלבסוף מצא המשנה למלך את בת המלך ורק אחר כך מספר על הדרך הארוכה שעבר! וראה בפירוש "לוית חן" שם אות מא שהחיפוש בעצמו הוא שהביא את בת המלך אל המבצר! עיין שם ועיין עוד בלקוטי מוהר"ן ו, בלקוטי הלכות פסח ט כא, ובלקוטי הלכות ספר תורה ד ה שהתיקון הוא מעט מעט ומה שמקלקל בינתיים ביותר התיקון הוא על ידי שבירת הלוחות שגרמו שכחה בעולם שבכל פעם מתחיל התיקון מחדש! ועל ידי בחינה זו ה' יתברך והצדיקים בוודאי יגמרו את שלהם לתקן העולם! ועיין עוד בשיחות שאחר המעשיות ה, ובישעיהו כו יח 'הרינו חלנו כמו ילדנו רוח' וכו', ובירמיהו ח כ 'עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו' וכמובא בלקוטי תפילות חלק ב תפילה ד

[3] לקוטי הלכות ריבית ג

[4] בבא מציעא עא., ואף חטא העגל היה נמנע אם היו ממתינים למשה..

[5] מכתב קכד

[6] לקוטי הלכות פקדון ד י לקוטי הלכות אונאה ג

[7] איוב לו

[8] פרשת ויצא

[9] לקוטי מוהר"ן כד וע"ש שאי אפשר להשיג האור אפילו בבחינת מטי ולא מטי אלא על ידי עשיית המצוות בשמחה ולקוטי הלכות נפילת אפים ד טו ואישות ד שזה גם בחינת איש ואשה שהם בחינת הרדיפה והמעכב ע"ש

[10] שיח שרפי קודש ח"ב אות רעו, ומטעמים שונים לפעמים נמנית במניין הספירות דעת תחת כתר ויש לבאר על פי הנ"ל שכתר הוא עניין המתנה.. ועיין בעץ חיים בשער מטי ולא מטי

[11] תהילים כז

[12] שהם בחינת החכמה והבינה וההשגות שהשיג עד עכשיו וראה גם לקוטי מוהר"ן ד ט

[13] פרשת ואתחנן

[14] ספר עדֻלם עיין שם באריכות על פי לקוטי הלכות ראש חודש ו