ארבעת התנאים לאמונה עצמית

פרק א יסודות האמונה העצמית

בבואנו לדבר על אמונה עצמית או על החיבור של האדם לשורש נשמתו ולנקודה השייכת ללבו נבאר תחילה את היסודות שעליהם האמונה העצמית נשענת:[1]

א} לפי גדולת רחמי הבורא וגדולת טובתו גם הוא איך שהוא חביב וגדול וחשוב בעיניו יתברך לעולם:

כמובא בגמרא על הפסוק:[2] 'כי מי בז ליום קטנות' מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לעתיד לבוא? קטנות שהיה בהם עצמם שלא האמינו בהם בעצמם

וביאר רבינו ז"ל שלא האמינו בקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך ומחמת זה היה בהם קטנות וזה עיקר קטנות האמונה שלהם שלא האמינו בעצמם..

והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא איך שהוא חביב בעיני ה' יתברך כי לפי גדולת טובתו של ה' יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך![3]

ב} שיאמין בעצמו שגם לו יש כח לפעול בתפילתו יהיה איך שיהיה:

האמונה צריכה להיות שלימה בכל הבחינות ובלא זה אין לתפילה שלמות ואינה נעשית כלי לקבל השפע כי עיקר הכלי שנשלם על ידי דיבורי התפילה הוא על ידי האמונה השלימה שהיא עיקר הכלי לקבל כל טוב היינו: שכמו שצריך שיהיה לו אמונה שלימה בה' יתברך שהוא בורא הכל ומנהיג מושל ומשגיח ובידו לשנות את הטבע כרצונו ולהשפיע כל טוב כמו כן צריך שיהיה לו אמונה בעצמו!

להאמין באמונה שלימה שה' יתברך שומע ומאזין ומקשיב כל דיבור ודיבור של כל אחד מישראל אפילו מהגרוע שבגרועים כי הוא יתברך שומע תפילת כל פה ויש כח בכל אחד מישראל לפעול בקשתו ברחמים אצלו יתברך אם יתפלל באמת אליו יתברך..

וכל זמן שאין לו אמונה בעצמו שיש גם לו כח להמשיך השפע בתפילתו עדיין אין לו כלי לקבל השפע כי אין לו מקום וכלי בלבו לקבל השפע מאחר שלפי דעתו הוא רחוק מלקבל השפע ולהמשיך השפע מאחר שאינו מאמין בעצמו שתפילתו עושה רושם..

אבל עדיין צריכים יגיעה ועבודה גדולה להיות חזק באמונה זו בשלמות להאמין בעצמו שיש לו כח לפעול כל דבר בתפילתו כי יש כמה מיני חלישות הדעת בלב האדם בעניין זה כאשר יודע כל אחד בעצמו ורוב בני אדם נדמה להם שהוא אין לו כח לזה ועל כן אינו מתחזק בתפילה

ועיקר היגיעה הוא בתחילה דהיינו בעת שמתחיל להתחזק להתפלל בכוונה בבחינת כל ההתחלות קשות כי אז עדיין לא ראה שום פעולה על ידי תפילתו אבל כשזוכה להתגבר בכל כוחו להתפלל בכוונה עד שזוכה לפעול איזה דבר בתפילתו כגון שהתפלל על איזה דבר ונענה אזי הוא מתחזק בזה להאמין גם בעצמו שיש לו כח לפעול בתפילתו מאחר שרואה שכבר שמע ה' יתברך גם תפילתו ונענה ואז נעשה אצלו כלי לקבל השפע.. ואזי יכול בנקל להתחזק בכל פעם להאמין בעצמו מאחר שכבר ראה שפעל על ידי תפילתו![4]

ג} שיאמין בכח הצדיקים שבוודאי יתקנו גם אותו אם יאחוז בהם ובעצתם כל ימי חייו:

כי מי שרוצה לחוס על חייו צריך לבקש מה' יתברך שיתחזק באמונת חכמים כל כך עד שיאמין גם בעצמו דהיינו שיאמין בגודל כח צדקתם של הצדיקים האמיתיים עד שבוודאי יתקנו גם אותו ויעלו אותו מעלה מעלה אם יאחוז עצמו להיות דבוק בהם ובעצתם כל ימי חייו והדבוק לטהור טהור![5]

ד} שיחיה חיים משלו:

היינו שאינו נצרך לבריות - לא לכבודם ולא לממונם וזהו:[6] 'אהללה ה' בחיי' בחיי דווקא! היינו שאני חי מחיים שלי שאיני נצרך לחיות משום אדם! כי הנצרך לבריות חייו אינם חיים היינו שאינם חיים שלו כי הוא חי מאחרים.. אבל כשאיני נצרך לבריות ואני חי חיים שלי אזי אוכל להללו ולהתפלל לפניו באמת וזהו: 'אהללה ה' בחיי' כי כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו[7]

[1] וראה בשער הבטחון פרק שני בשבעת תנאי הבטחון שרבינו בחיי נעל בתנאים אלו את מידת הבטחון שתהיה שלימה ללא שום פירצה וכשתתבונן תמצא שבאופן דומה ארבעת התנאים שלהלן נועלים את האמונה העצמית!

[2] זכריה ד י, סוטה מח:

[3] שיחות הר"ן קמ, וראה לקוטי מוהר"ן תנינא פו

[4] לקוטי הלכות נחלות ד ודע שמי שכבר שמע ה' יתברך תפילתו בעבר וראה ניסים ועדיין אינו מאמין בעצמו נידון יותר ככתוב במדבר יד: 'כי כל האנשים הרֹאים את כבֺדי ואת אֹתֺתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אֹתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ'

[5] לקוטי מוהר"ן סא לקוטי הלכות פקדון ה ז לקוטי הלכות נזיקין ה יט

[6] תהילים קמו

[7] לקוטי מוהר"ן סו - ועוד יתבאר בהרחבה בס"ד בפרק "חיים משלו"