רק הצדיקים האמיתיים יכולים לתקן ולרפאות כל אדם שבעולם אף על פי שהוא חולה גדול כי כמו שהמבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו[1] כמו כן להיפך מידה טובה מרובה לזה שמאמין בצדיקים ובתלמידיהם שהם התלמידי חכמים האמיתיים אין מכה בעולם בגוף ונפש שלא יהיה לה רפואה על ידם![2]
וצריך כל אדם לרפאות את נפשו דהיינו להעלותה למקום שורשה וזה על ידי שמתייגע בתורה דווקא עד שזוכה לדעת אותה ולהבינה[3]
וכאן יש לציין שתורתו של רבינו ז"ל היא מכאן ולהבא! שירגיל עצמו בשכחה ולא יסתכל ולא יהיה אכפת לו כלל ויאריך רוחו על כל מה שעובר עליו וכו' וכו' להבדיל מדרכם של הגוים והלומדים מהם שעניינה להחזיר את האדם אחורה בחייו.. ולנסות לברר ולתקן שם..
ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזרו בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו'
ועניין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאוד בעבודת ה' כי על פי רוב יש לאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאוד ממה שחלף ועבר וכו'
כי עיקר ההתחזקות על ידי שיודעים שאין יודעים כלל! ואפילו כשקשה לו קושיות על עצמו על שאף על פי כן הוא פגום כל כך ורחוק כל כך מקדושת התורה אזי תיכף צריכים לברוח מכל אלו הקושיות.. רק להתגבר בכל פעם לחטוף איזה נקודות טובות.. ובפרט תפילה ותחנונים.. ולבלי להסתכל על כל מה שעובר עליו.. כי צריכים להיות עקשן גדול בעבודת ה' כי אין יודעים כלל.. רק לקיים אין יאוש בעולם כלל![4]
[1] שבת קיט:
[2] ראה לקוטי הלכות שבת ו לקוטי הלכות נטילת ידיים ו צ לקוטי מוהר"ן לה ובכוכבי אור חלק אמת ואמונה וכן כתב הרמב"ם בשמונה פרקים שלו ג ג
[3] לקוטי מוהר"ן עד
[4] לקוטי הלכות נטילת ידיים ו ס, שיחות הר"ן כו

